במעבר חד - החיים ברילוקיישן - סיון מושקוביץ ואלי ונטורה

הישראלי שנדד ל־107 מדינות - נמרוד דין קיכל על החיים כנווד דיגיטלי מאז 2014

נמרוד דין קיכל חי כנווד דיגיטלי כבר עשור, מאז שפוטר ב־2014 והבין שהוא לא רוצה לחזור לסטארטאפים בישראל. הוא התחיל לראיין לחברות ברחבי אירופה, ובסוף קיבל הצעה מסן פרנסיסקו. בדיוק אז פרץ מבצע צוק איתן ובעקבות בעיה בשגרירות ישראל הוא נדרש לצאת מארה״ב ולעבוד מרחוק – מה שהפך במקרה לנקודת המפנה בחייו.
משם התחיל לנוע בין מדינות, גילה שאפשר לבנות קריירה ב־Customer Success בלי משרד ובלי כתובת קבועה, והחברה שלו פשוט זרמה איתו.
מאז הוא חי ועובד ב־107 מדינות, מבלה כמה חודשים בכל מקום, מוצא לעצמו קהילות קטנות, בתי קפה ומרחבי עבודה שבהם הוא מרגיש בבית. בפרק דיברנו על איך נראה יום של נווד, איך שומרים על קשרים, מה המחיר הרגשי של חיים על מזוודה אחת, ואילו מדינות הן גן־עדן אמיתי לישראלים שעובדים מרחוק. זה פרק על חופש, בחירה ובנייה של חיים בלי גבולות.
איך זה לחיות בבאלי אינדונזיה? 
מהן המדינות המזמינות ביותר לעבוד ולגור בהן כנווד דיגיטלי? 
לינק לאתר של דין 

עמית ובן: מישראל לברצלונה ובחזרה לגליל – מסע של שליחות, משפחה והחלטות אמיצות

עמית ובן יצאו לשליחות חינוכית קצרה והפכה למסע חיים ארוך הרבה יותר.ב־2022 הם עזבו את הגליל העליון עם שלושת ילדיהם לטובת שליחות בבית הספר “התקווה” שבקרבת ברצלונה.בן, מנהל בית ספר לשעבר, מצא את עצמו שוב בכיתה – הפעם מול ילדים ישראלים בתפוצות, ועמית התמודדה עם געגועים עזים למשפחה, שפה חדשה ותרבות אחרת.
עם הזמן, הבית החדש בברצלונה התחיל להרגיש נעים, ואז – כשהכול הסתדר – הגיעה ההודעה שהשליחות מסתיימת.מול האפשרות לעבור לליטא או לשוב לישראל בזמן מלחמה בצפון, הם קיבלו החלטה אמיצה להישאר בספרד על חשבונם, ולבנות חיים עצמאיים משלהם.
כשנרגעה הלחימה, גם השאלות על חזרה הביתה צפו מחדש.וביום אחד, כשבתם אמרה “אני רוצה הביתה” – הם הבינו שהגיע הזמן.היום הם שוב בישראל, בקיבוץ בצפון, עם לב מלא בחוויות והרבה מחשבות על היעד הבא.

בריאות זה לא מובן מאליו – סיון משתף חוויות אמיתיות ממערכת הבריאות בחו״ל

בפרק הזה נכנסנו לעומק של נושא שאף אחד לא באמת מדבר עליו מספיק – בריאות וביטוח רפואי בחו״ל.דיברנו על העלויות האמיתיות של ביטוח פרטי, למה הוא כל כך חשוב, ומה ההבדל בין ביטוח מקומי לבין ביטוח בינלאומי.
סיון שיתף בשתי חוויות אישיות:האחת, מקרה חירום רפואי של הבן שלו, שבו התערבות מהירה דרך הביטוח הפרטי הצילה את המצב;והשנייה, סדרת בדיקות רפואיות שהוא עבר לאחרונה, עם כל האתגרים של מערכת בריאות זרה – החל ממגבלות השפה ועד חוסר ההיכרות עם התהליך.
זהו פרק שכל מי שחי, או מתכנן לעבור לחו״ל, חייב לשמוע – במיוחד לפני שחותמים על פוליסה.

זהר כרמי: מהאיים בתאילנד אל השלג של ניו ג׳רזי – מסע של חופש והתחדשות

זהר וניצן החליטו לעצור את המרוץ.עם שלושה ילדים, מזוודות וחלום אחד גדול – הם יצאו לשנה של טיול בדרום־מזרח אסיה, שהפכה למסע חיים של ממש.הם התחילו בבנגקוק, עברו לקופנגן, שם גילו חופש, חינוך ביתי ותחושת יחד משפחתית שלא הכירו קודם.אבל בדיוק כשהכול היה מושלם, הגיעה הצעת עבודה מפתיעה מארצות הברית – והם מצאו את עצמם נוחתים אל השלג של ניו ג׳רזי, אחרי שנתיים של שמש אינסופית.
בפרק זהר משתפת איך המסע הזה שינה את חייה –איך ממדריכת לידה ודולה היא הפכה למטפלת, חוקרת, סטודנטית למשפטים, ולבסוף גם יזמת של קורס בינלאומי להכשרת דולות ישראליות.זה סיפור על חופש, בחירה, והיכולת להמציא את עצמך מחדש – בכל מקום בעולם.לינק לקורסים של זהר: 
https://kerenzohar.com/

לפלנד - פרק שני - החיים בקצה העולם – בין חושך, שלג וזהות ישראלית

שירלי ויניר כבר עברו את השלב של המעבר – עכשיו הם חיים באמת בלפלנד.אבל החיים במקום שבו השמש כמעט לא זורחת חודשים שלמים, והתרבות שונה כל כך מהישראליות החמה, מביאים איתם שאלות חדשות: איך שומרים על זהות, על חיבור, על שמחה – כשיש שלוש שעות אור ביום?
בפרק הזה דיברנו על הדיסוננס שבין החיים בארץ לחיים בצפון הקפוא, על הבדלי התרבות, על הניסיון לשמר את המסורת היהודית והישראלית גם רחוק מהבית, ועל הכוח שבקהילה קטנה – חמש משפחות ישראליות בלב לפלנד.שירלי משתפת איך נראים החיים האמיתיים שם – שמונה עונות בשנה, תקופות של חושך כמעט מוחלט, ואור אינסופי בקיץ.
זהו פרק על גבולות — של מזג אוויר, של זהות, ושל לב.

מלב תל אביב לזוהר הצפוני בלפלנד – הסיפור המופלא של שירלי על רילוקיישן, זוגיות ואומץ

שירלי ויניר חיו את החלום התל אביבי – עבודות נחשקות, חיים טובים, ים, בילויים ואור.אבל מתחת לפני השטח, הלך ונבנה געגוע אחד – געגוע של יניר לבית, לפינלנד.
מה שהתחיל כהשקעה עסקית בדירה בלפלנד, הפך למסע חיים:ביום אחד היא עוד ישבה בחוף הים בתל אביב, וביום למחרת – עטופה בחרמונית, במינוס 16 מעלות, מתחת לזוהר הצפוני.
כשהיא בהיריון ראשון ובלי המשפחה לצידה, שירלי מצאה את עצמה מתמודדת עם לידה, קורונה, ובדידות בלב הקור הפיני – אבל גם מגלה כוחות חדשים שלא ידעה שיש בה.
היום, כמה שנים אחרי, היא ויניר מנהלים עסק מצליח לטיולים אישיים בלפלנד, ומסתכלים אחורה בגאווה על הדרך הארוכה שעשו – מהחום הישראלי אל הקור של הצפון, ומהבלבול הראשוני אל חיים מלאים ומשמעותיים.

צופים קדימה: מאיה ואלירן על הדרך מהשליחות בארה״ב אל הבית החדש בשוויץ

מאיה רז תמיד האמינה שחיים טובים נבנים מהעשייה, מהקהילה ומהיכולת להמציא את עצמך מחדש - והמסע שלה מוכיח את זה.אחרי שנים בצופים, תפקיד משמעותי ברמת גן ושליחות בלוס אנג׳לס מטעם הסוכנות היהודית, מאיה ואלירן בעלה גילו איך החלום על רילוקיישן הופך למציאות - וגם איך הוא משנה את הכול.
הם עברו אתגרים לא פשוטים בארה״ב - ויזה, קרדיט סקור, לידה רחוק מהמשפחה ואובדן אישי כבד - אבל הקהילה הישראלית חיבקה אותם חזק.לאחר שלוש שנים חזרו לישראל, אך התחושה הייתה שונה: החיידק של הרילוקיישן לא נעלם.
כשנולדה בתם השנייה, הגיעה ההזדמנות החדשה – מעבר לבאזל, שוויץ.הם יצאו לסיור מקדים כדי להבין איך באמת ייראו החיים שם עם שני ילדים קטנים, ומאז 2022 הם חיים את החלום – וגם את האתגר – במדינה המסודרת בעולם.מאיה גילתה שם מחדש את עצמה: מאמא במשרה מלאה ליזמית שמפיקה ימי גיבוש לחברות בינלאומיות – וממשיכה להוכיח שגם רחוק מהבית, אפשר לבנות אחד חדש.

עוזבים את הארץ: על גל ההגירה, החברויות והלב שנשאר בישראל

בפרק הזה צללנו אל אחת התופעות המדוברות של השנים האחרונות – גל ההגירה מישראל.מאז 2022, מעל 200,000 ישראלים עזבו את הארץ – נתון שמעלה שאלות לא פשוטות:למה זה קורה דווקא עכשיו? אילו גורמים דוחפים אנשים לעזוב, ומה הם מחפשים במדינות אחרות?
דיברנו גם על הצד האנושי של המעבר – החברויות שנשארות בארץ, איך שומרים על קשר עם מי שאוהבים, ואיך מתמודדים עם תחושת הריחוק.
זה פרק על געגוע, זהות, החלטות גדולות – ועל המקום שבו הלב שלנו באמת נמצא.

הילד מבואנוס איירס שהפך לאבא ישראלי – ועכשיו מתחיל מחדש בספרד - מסע הרילוקיישן של חזי קופמן

חזי נולד בבואנוס איירס, ובגיל 12 שמע מהוריו את אחת ההחלטות ששינו את חייו – הם עוזבים את ארגנטינה ועוברים לישראל.מילד עם חיי חברה עשירים בבית ספר יהודי בעיר של 12 מיליון איש, הוא מצא את עצמו לפתע בנצרת עילית – בלי שפה, בלי חברים, ועם הלם תרבות של ממש.שנתיים לקח לו להרגיש שוב שהוא שייך.
שנים אחר כך, כשהיה כבר אבא לשניים, אשתו נטע הזכירה לו משפט שנחרט בו – “כל שלוש שנים צריך לשנות סביבה, אחרת נהיה משעמם.”הם עזבו את רמת גן, עברו ליישוב קטן בדרום, ושם גילו מחדש את החיים הפשוטים והקהילתיים.כשחזי קיבל הצעה לנהל את השוק הדרום-אמריקאי של חברה בינלאומית – המעגל התחיל להיסגר:הם עברו לבואנוס איירס, לאותה שכונה, לאותו בית ספר שבו הוא למד כילד.
אבל המסע לא הסתיים שם.הקורונה תפסה אותם בביקור בישראל, ביישוב הקטן והשלו שלהם – ואז הגיע 7 באוקטובר, והעולם שוב התהפך.הפעם, הם החליטו לעבור לספרד – בלי תאריך חזרה, מתוך תחושת שליחות ורצון לחיות בעולם פתוח ורגוע יותר.
ביולי 2024 הם נחתו בסנט קוגט עם 10 מזוודות ושתי כלבות.הילדים נקלטו במהירות בבית הספר הישראלי, עד שהגיע הרגע להעביר אותם לבית ספר ציבורי דובר קטלאנית.ושם, כשהוא רואה את ילדיו נכנסים ליום הראשון בכיתה ז’, הוא מבין –הם סוגרים את המעגל שהוא פתח לפני כמעט 30 שנה.

מסע ההתבגרות של אלונה וליאור בין ברצלונה לישראל - רילוקיישן מעיניהן של בנות 16

בפרק מיוחד אירחנו את אלונה וליאור – שתי מתבגרות שעשו רילוקיישן לברצלונה לפני שש שנים, כשהיו רק בנות 10.הן לקחו אותנו חזרה לאותו ערב שבו ההורים הזמינו פיצה וסיפרו: "אנחנו עוברים לברצלונה". אצל אחת ההלם היה גדול, אצל השנייה זה התקבל ברוגע – אבל לשתיהן החיים השתנו מהקצה אל הקצה.
בפרק הן משתפות בכנות על הקשרים החברתיים שהתרחקו, על הקושי והכאב וגם על החוסן והבגרות שהמעבר הזה העניק להן.הן מדברות על הזהות הישראלית והיהודית שהן נושאות בגאווה, על הלימודים בתוכנית הבינלאומית (IB), על החלום לחזור לישראל כדי להתגייס, וגם על איך הן רואות את עצמן בעתיד – משלבות בין חיים בישראל לבין חשיפה לתרבויות אחרות.
זהו פרק נדיר שבו אנחנו שומעים את קולן של מי שבדרך כלל פחות מדברים עליו – הילדים עצמם. איך זה באמת לגדול ברילוקיישן?