במעבר חד - החיים ברילוקיישן - סיון מושקוביץ ואלי ונטורה

פרק 29 - ליהי גרין - איך רילוקיישן שלא רציתי הפך למסע הכי משמעותי של החיים שלי?

ליהי גרין – מפצחת האגוזיםמה עושה אישה שמסרבת לרילוקיישן, מתעקשת לא לעבוד שנה – ובסוף בונה עסק מצליח דווקא בזמן קורונה?
ליהי גרין לא רצתה לעבור. לא ראית את הערך האישי בשביל עצמה. אבל ברגע של דמיון ברחובות ברצלונה – היא שינתה כיוון.המשפחה עברה עם שלושה ילדים (ועם כלב מובטח), הגיעה קורונה, ואז פתאום נולדה הזדמנות: עסק שעוזר לאנשים לפענח את עצמם דרך ניתוח אסטרולוגי.
בפרק דיברנו על הכאוס של רילוקיישן, על השיעורים שהוא מביא איתו, על החיים שפתאום נהיים יותר חברתיים בעיר גדולה, וגם על האמת שלא תמיד מדברים עליה:רילוקיישן לא פותר בעיות – הוא פשוט מעביר אותן למקום אחר.לינק לפייסבוק של ליהילינק לאתר של ליהי

פרק 28 - שרית הוך - מישראל לארגנטינה, חזרה, ואז לספרד: רילוקיישן זה לא יעד – זו דרך חיים

מה עושים כשחיים שלמים נבנים בין יבשות? ואיך מתמודדים כשהעבר טורף את הקלפים בהווה?
בפרק הזה אנחנו פוגשים את שרית הוך, אישה שהחיים לקחו אותה למסע בין שלוש יבשות – מישראל לארגנטינה, וחזרה, ואז שוב לספרד.כבר בגיל 4 עזבה את ישראל בעקבות מלחמה, למדה ספרדית מאפס, חזרה לבד לישראל בגיל 17 מתוך תחושת שליחות ציונית, חוותה פיגוע טראומתי מחוץ לאוניברסיטה, ולא ויתרה.
היא התאהבה בעולם המסעדנות, ניהלה מסעדות, עשתה רילוקיישן עם בעלה וילדיה, וב-2017 בחרו להתחיל מחדש בסנט קוגט, ספרד – מתוך רצון לחיות במקום דובר ספרדית, אבל גם להישאר קרובים למשפחה בארץ.
כשהקורונה עצרה את העולם, היא דווקא בנתה עסק חדש – ליווי משפחות ברילוקיישן.אבל שום דבר לא הכין אותה לבוקר של 7 באוקטובר 2023. כשאבא שלה ואחותה – תושבי נתיב העשרה – לא ענו, והיא מתחילה לקבל הודעות מחרידות על חברים שנהרגו. המציאות שוב השתנתה באכזריות.
זה פרק על זהות, טראומות, בניית קהילות, נשמה יזמית – ועל איך אישה אחת מחברת בין מקומות, שפות ואנשים – אבל הלב שלה נשאר תמיד במקום אחד.לינק לאתר של שרית

פרק 27 - איב כהן - לב של איש ברזל: סיפורו של מי שלא מפחד להתחיל מחדש

איב כהן חי כבר כמה חיים בגלגול אחד.קצין לוחם, מאמן טריאתלון, יזם, סופר, איש ביטחון – והכול תוך כדי נדודים מישראל לרואנדה, ממדריד לברצלונה, ממקסיקו סיטי לקנקון.
בפרק הזה איב פותח את הלב ומשתף במסע שכולו תנועה, חיפוש, משמעות ובחירה מודעת.
זה סיפור שמתחיל אחרי השירות כקצין לוחם בסיירת נח"ל, ממשיך לאפריקה, שם הוא בנה עם הצוות שלו את הצבא של רואנדה, ומסתבך – כמו בחיים – באהבה לא צפויה לחדר כושר ולנערה ספרדייה.הם עברו לספרד, בנו חיים, עסק, חנויות. ואז – הקורונה. הכול נסגר.אבל זה לא הסוף, אלא התחלה חדשה. למד קואצ’ינג, אימן יזמים, הוציא ספר בשם "לב של איש ברזל".ואז הגיע השבעה באוקטובר.
בזמן שהוא מאמן טריאתלון על חוף בברצלונה – הארץ בוערת.משם, הוא הפך למרכז פעילות: הסברה, תרומות, שלטים, תמיכה – תוך שהוא מתמודד עם התחושות של להיות רחוק מישראל בשעת משבר.
כשהגיעה הזדמנות לעבודה במקסיקו, הוא יצא לבדוק, ואז הזמין את אשתו לבדוק את השטח. בסוף – קנקון הייתה התשובה.שם הוא מרגיש שקט. בדיוק השקט שהוא צריך כדי לבנות את החיים שהוא רוצה.

פרק 26 - רילוקיישן בשנה הראשונה: בין ירח דבש לנפילה מציאותית

בפרק הזה אנחנו צוללים לתוך השנה הכי מטלטלת במעבר לחו"ל – השנה הראשונה לרילוקיישן.זו השנה שבה שום דבר לא מובן מאליו – לא הדרך לסופר, לא התקשורת עם השכנים, לא המילים של הילד בבית הספר. מצד אחד – הרפתקה מרגשת, מצד שני – בלבול, קושי, והתמודדות אינטנסיבית.
דיברנו על הכל:איך זה להרגיש זר שוב, למה גם מדינות "מערביות" יוצרות הלם תרבות, ואיך זוגות וילדים חווים את השינוי כל אחד בדרכו.נכנסנו לבירוקרטיה (ויזה, ביטוח, חשבון בנק), מציאת דירה, חיפוש קהילה, ובעיקר – מציאת מקום פנימי חדש במציאות שונה.
אבל לא הכול קשה – דווקא מתוך האתגר מגיעים גם רגעים של גילוי עצמי, תחושת חופש, הרגלים חדשים ואנשים שלא הכרת, שהופכים למשפחה.במהלך הפרק שיתפנו גם תובנות, טעויות שהיינו מתקנים, וטיפים למי שנמצא בתחילתו של המסע.

פרק 25 - מדמיון לחיים אמיתיים – המסע של טלי ריסיס ברוידא לקופנגן

בתקופת הקורונה, כמו רבים מאיתנו, טלי ריסיס ברוידא מצאה את עצמה בסטופ.מנהלת תקשורת שיווקית בתיאטרון גשר, אמא לשני ילדים, יושבת בבית – ופתאום עולם התרבות קורס, ולא נשאר לה במה להיאחז.
היא התחילה לעקוב אחרי משפחה שעברה לקופנגן, תאילנד – והרעיון נזרע.בקורס ייעוץ תעסוקתי שבו השתתפה, קיבלה משימה: לדמיין את היום המושלם שלה.היא עצמה עיניים וראתה את עצמה עובדת עם לפטופ על חוף בתאילנד.
בדיוק שנה לאחר מכן – ב־1.9.2021 – היא, בעלה ושני ילדיהם נחתו בקופנגן, והתחילו חיים חדשים.
בן זוגה, מעצב UI עצמאי, קיבל את הרעיון במהירות: “אם אפשר לעבוד מכל מקום, אז למה לא ממקום עם נוף?”מאז, טלי לא רק חיה את החלום שלה – אלא גם מלווה משפחות נוספות שמגשימות את החלום שלהן.
בפרק הזה טלי משתפת איך רגע של דמיון הפך למציאות של חופש, גמישות, קהילה חדשה ושקט פנימי.לינק לאינסטגרם של טלי
לינק לאתר של טלי

פרק 24 - בין פתח תקווה לקפריסין ולקוסטה ריקה: כשהכול קרס, ורד ושישי בנו את החיים מחדש – בשני חצאים של כדור הארץ

הסיפור של ורד ושישי מתחיל ממש כמו של רבים מאיתנו:ב-2017, עם עסק מצליח בתחום כוח אדם לאירועים, תינוקת מתוקה בבית, ודירה בפתח תקווה שלא ממש מרגישה כמו חלום.הפקקים בדרך למשרד ברמת גן אכלו את הנשמה, והחיסכון של 400,000 ש"ח – פשוט שכב בבנק.
הם ניסו להבין איך לעשות עם הכסף משהו אמיתי. קנו קרקע בחדרה – אבל שום דבר לא התקדם.ואז הגיע הרגע שבו המציאות השתנתה: בעיות עסקיות, תביעה של 150,000 ש"ח על זכויות יוצרים, מינוס 200 אלף בבנק, והמון בלגן.
במקום לקרוס – הם החליטו לעוף.עברו לקפריסין בעקבות חברים, התחילו להעלות פוסטים על החיים שם, בלי אסטרטגיה, פשוט מהלב.הפוסטים התפוצצו – כמו אש בשדה קוצים. פתאום הבינו שאנשים רוצים לשמוע מהם, ובעיקר – להשקיע כמוהם.חברת נדל"ן מקומית זיהתה את הפוטנציאל, והציעה להם להפוך לשגרירים – הם קיבלו רכב, שכר דירה, והחלו להרוויח מעמלות ליווי השקעות.
משם הדרך לקוסטה ריקה כבר הייתה טבעית: הם גילו קהילה ישראלית חמה, גלוית לב ופתוחה, ומאז הם חיים בין העולמות – קפריסין בקיץ, קוסטה ריקה בחורף.הם חיים את החלום שהם עצמם רק העזו פעם לחשוב עליו: גמישות מוחלטת, חינוך ביתי לבתם, שיח פתוח על כסף, יצירתיות ואורח חיים שלא תלוי במקום או בשגרה.
שישי, חסיד גור לשעבר, שאמר תמיד שהוא רוצה לטרוף את העולם – פשוט יצא וטרף.ועם ורד, הם הפכו את המשבר הכי גדול שלהם – להזדמנות הכי גדולה של חייהם.קישור לפודקאסט של ורד ושישי:https://open.spotify.com/show/0al37JfdLXRCvEUN5WUoHA?si=63b5772b3d104be0

פרק 23 - ללא גלוטן, עם המון תשוקה: איך בנו דביר ורן עסק מהלב ברילוקיישן

בפרק הזה פגשנו את דביר בר ורן, זוג שהגשים חלום שנולד לפני עשור – לעבור לברצלונה. זה התחיל בטיול לפארק גואל, המשיך בהתלבטויות בין ליסבון לתאילנד, ונחת בברצלונה עם 15 מזוודות, שני תאומים, וראש מלא חזון.
דביר, שף ואיש תוכן קולינרי, ורן, מחנך ומורה לשעבר, עברו מהחיים בישראל לעיר שמאפשרת להם לשלב בין קריירה, משפחה וחיים טובים באמת.הם הגיעו עם חלום להקים סיורים קולינריים ללא גלוטן, מתוך הצורך האישי של דביר כצליאקי – ותוך שבועות, היומן התמלא. בעקבות הביקוש הם הרחיבו את הפעילות גם לסיורים רגילים, וכיום הם מארחים קבוצות מכל העולם.
הם משתפים בכנות על הקשיים – להיפרד מהמשפחה, להסתגל לשפה, להתארגן מאפס בדירה ריקה, לעבור תקופה של אי ודאות רגע אחרי שפרצה מלחמה.אבל גם על כל מה שנבנה בזכות ההתמדה: קהילה ישראלית חמה, זוגיות שפורחת, ילדים שהשתלבו, ועסק שצומח בקצב מרשים.
כמו שדביר אומר בפרק: "הקורונה הייתה מתנה. מי שלא לקח את הקורונה והשתכלל איתה, פספס הזדמנות."והם לגמרי לקחו – ובנו ממנה חיים חדשים.לאתר הסיורים של דביר ורן: 
https://www.barcelonafoodie.com/

פרק 22 - כשהשכנים הופכים למשפחה: החיים בתוך קהילה ישראלית בחו״ל

בפרק תוכן של הפודקאסט דיברנו על אחת מאבני היסוד של חיי הרילוקיישן – הקהילה.שיתפנו מהחוויות שלנו, איך בהתחלה בכלל לא חיפשנו קהילה, אבל עם הזמן הבנו עד כמה היא קריטית.בדיוק כמו שאלי אמר בפרק: "פתאום הבנו שקהילה מחוץ לישראל זה משפחה."
מהשוקולד בפורים ועד חיבוק בשעת משבר – הקהילה הישראלית סביבנו מספקת חיבוק רגשי, חברתי ופרקטי שלא תמיד ידענו לחפש, אבל כשמצאנו – אי אפשר בלעדיו.
 דיברנו על כל מה שמרכיב קהילה: מפגשים קבועים, תמיכה בזמן שמירת היריון, ערבי פיפ"א, מסיבות פורים, שבתות, וגם אמנים ישראלים שמגיעים להופיע ומביאים איתם ניחוח מהבית.שיתפנו איך זה מרגיש כשכל האנשים שמסביבך הופכים להיות המשפחה שלך – במיוחד ברגעים המאתגרים שאחרי ה-7.10.
דיברנו גם על מה שהקהילה מעניקה ברמה הכי יומיומית – תמיכה, קשרים, חוויות, רכישות מרוכזות של מוצרים מהארץ, וגם רגעים של חום ושייכות פשוטה.וגם תהינו – האם רק אצל ישראלים זה ככה? או שגם קהילות אחרות מרגישות כך?
זה פרק אישי, חשוף ומלא בלב. פרק על שייכות, על האנשים שעוטפים אותך כשאתה הכי צריך, ועל התחושה הזאת שלמרות שאנחנו רחוקים – אנחנו ממש לא לבד.

פרק 21 - לחפש שקט, למצוא קהילה – המסע של מרינה מקנדה לישראל ובחזרה

מרינה שפירא עברה לקנדה ב-2013 כדי לעשות דוקטורט בפסיכולוגיה, מתוך סקרנות לאקדמיה בצפון אמריקה. עם הזמן הבינה שהיא רוצה להשפיע בצורה אחרת – לא דרך מחקרים, אלא דרך חיי היומיום של אנשים. אחרי שסיימה את הדוקטורט, חזרה לישראל ומצאה תפקיד מרתק בהייטק – כזה שמחבר בין העולם המקצועי שלה לעשייה פרקטית.
היא הכירה בן זוג, התחתנו, חיו בהרצליה, עבדו בעבודות טובות – אבל המצב הביטחוני בישראל המשיך להטריד אותה. בתור מי שגדלה בירושלים ונחשפה לפיגועים וטילים בבאר שבע, השאלה על חיים במקום רגוע יותר לא עזבה אותה.
בזכות הדוקטורט היו לה נקודות זכות להגירה לקנדה. היא הגישה בקשה, ואמרה לבעלה: "אם זה יקרה – נשקול את זה ברצינות."
ואז באוקטובר 2019 הם טסו לקנדה, קיבלו את התושבות, והרעיון התחיל לקרום עור וגידים. לא הרבה אחר כך – הגיעה הקורונה. הם איבדו את מקום העבודה, וב-1.7.2020 עלו על טיסה לטורונטו, בידיעה שמכאן הם יוצאים לדרך חדשה.
השנה הראשונה הייתה מאתגרת: בידודים, חורף קנדי, ריחוק חברתי. אבל זה גם חיזק מאוד את המשפחה. עם הזמן מרינה גילתה הפתעה – דווקא בקנדה, מדינה של מהגרים, היא הרגישה חיבור חזק יותר לזהות היהודית והישראלית שלה.
הקהילה בטורונטו מחבקת, יוזמת, מגובשת – חגים, שבתות, חיי קהילה עם תחושת בית. ובתגובה למלחמה בישראל, כשקנדה פתחה את שעריה לישראלים – ההגירה צמחה והקהילה גדלה.
מתוך כל זה נולד המיזם שלה – "המעגל", רשת של מידע, עסקים מומלצים וכלים קהילתיים שעוזרים לישראלים חדשים בטורונטו להרגיש שייכים מהר יותר.

פרק 20 - לא משאירה מקום להפתעות: כך מיטל לקחה שליטה על המעבר לפורטוגל

מיטל תמיד ידעה שרילוקיישן הוא אפשרות, אבל כמי שאוהבת שליטה ותכנון, היא לא הייתה מוכנה לצלול פנימה בלי לבדוק את השטח. בעלה, איתי, עסק בנדל"ן בפורטוגל במשך שנים וניסה למשוך לכיוון המעבר, אבל היא הרגישה צורך לחוות את המקום קודם.
בשנת 2022, עם שלושה ילדים, הם יצאו לחודש בפורטוגל – לא סתם טיול, אלא ניסיון אמיתי לדמיין חיים שם. הם חקרו אזורים שונים, ביקרו בבתי ספר, טיילו בין הערים הגדולות – ואז, כשהגיעו לפורטו, מיטל הרגישה חיבור מיידי. היא הצליחה לראות את עצמה חיה שם.
כשהם חזרו לישראל, ההחלטה התקבלה – בשנה הבאה הם עוברים לפורטוגל. אבל עם ההחלטה הגיעו גם החששות: איך תתרגל לחיים רחוק מהמשפחה? איך תסביר לילדים? איך תשתלב במקום חדש? כדי לשמור על תחושת שליטה, היא החליטה לקחת קורס אינטנסיבי בפורטוגזית ולהתייעץ עם מומחים שיעזרו להם לצלוח את המעבר בצורה הטובה ביותר.
במקום להתמקד בפחדים, היא שאלה את עצמה: מה אני הולכת לקבל מהמעבר הזה? איך אני הולכת להתפתח?
כיום, החיים בפורטו מרגישים הרבה יותר רגועים. סדר היום המשפחתי השתנה – הלימודים מתחילים מאוחר יותר, הערבים רגועים יותר, והיא מרגישה שעברה ניקוי אנרגטי. גם תרבות העבודה בפורטוגל השפיעה עליה – היא רואה איך העובדים המקומיים באמת מתנתקים בהפסקות, אוכלים צהריים כמו שצריך ולא מול המחשב.
יחד, היא ואיתי מנהלים חברת נדל"ן שמלווה משקיעים בפורטו, והם מצליחים לשלב בין עבודה לחיים מאוזנים – משהו שהיא חיפשה כל הזמן, אבל רק בפורטוגל באמת מצאה.** במהלך הפרק חווינו מעט בעיות טכניות שעלולות להפריע קצת לרצף הדברים, עמכם הסליחה.