במעבר חד - החיים ברילוקיישן - סיון מושקוביץ ואלי ונטורה

פרק 21 - לחפש שקט, למצוא קהילה – המסע של מרינה מקנדה לישראל ובחזרה

מרינה שפירא עברה לקנדה ב-2013 כדי לעשות דוקטורט בפסיכולוגיה, מתוך סקרנות לאקדמיה בצפון אמריקה. עם הזמן הבינה שהיא רוצה להשפיע בצורה אחרת – לא דרך מחקרים, אלא דרך חיי היומיום של אנשים. אחרי שסיימה את הדוקטורט, חזרה לישראל ומצאה תפקיד מרתק בהייטק – כזה שמחבר בין העולם המקצועי שלה לעשייה פרקטית.
היא הכירה בן זוג, התחתנו, חיו בהרצליה, עבדו בעבודות טובות – אבל המצב הביטחוני בישראל המשיך להטריד אותה. בתור מי שגדלה בירושלים ונחשפה לפיגועים וטילים בבאר שבע, השאלה על חיים במקום רגוע יותר לא עזבה אותה.
בזכות הדוקטורט היו לה נקודות זכות להגירה לקנדה. היא הגישה בקשה, ואמרה לבעלה: "אם זה יקרה – נשקול את זה ברצינות."
ואז באוקטובר 2019 הם טסו לקנדה, קיבלו את התושבות, והרעיון התחיל לקרום עור וגידים. לא הרבה אחר כך – הגיעה הקורונה. הם איבדו את מקום העבודה, וב-1.7.2020 עלו על טיסה לטורונטו, בידיעה שמכאן הם יוצאים לדרך חדשה.
השנה הראשונה הייתה מאתגרת: בידודים, חורף קנדי, ריחוק חברתי. אבל זה גם חיזק מאוד את המשפחה. עם הזמן מרינה גילתה הפתעה – דווקא בקנדה, מדינה של מהגרים, היא הרגישה חיבור חזק יותר לזהות היהודית והישראלית שלה.
הקהילה בטורונטו מחבקת, יוזמת, מגובשת – חגים, שבתות, חיי קהילה עם תחושת בית. ובתגובה למלחמה בישראל, כשקנדה פתחה את שעריה לישראלים – ההגירה צמחה והקהילה גדלה.
מתוך כל זה נולד המיזם שלה – "המעגל", רשת של מידע, עסקים מומלצים וכלים קהילתיים שעוזרים לישראלים חדשים בטורונטו להרגיש שייכים מהר יותר.

פרק 20 - לא משאירה מקום להפתעות: כך מיטל לקחה שליטה על המעבר לפורטוגל

מיטל תמיד ידעה שרילוקיישן הוא אפשרות, אבל כמי שאוהבת שליטה ותכנון, היא לא הייתה מוכנה לצלול פנימה בלי לבדוק את השטח. בעלה, איתי, עסק בנדל"ן בפורטוגל במשך שנים וניסה למשוך לכיוון המעבר, אבל היא הרגישה צורך לחוות את המקום קודם.
בשנת 2022, עם שלושה ילדים, הם יצאו לחודש בפורטוגל – לא סתם טיול, אלא ניסיון אמיתי לדמיין חיים שם. הם חקרו אזורים שונים, ביקרו בבתי ספר, טיילו בין הערים הגדולות – ואז, כשהגיעו לפורטו, מיטל הרגישה חיבור מיידי. היא הצליחה לראות את עצמה חיה שם.
כשהם חזרו לישראל, ההחלטה התקבלה – בשנה הבאה הם עוברים לפורטוגל. אבל עם ההחלטה הגיעו גם החששות: איך תתרגל לחיים רחוק מהמשפחה? איך תסביר לילדים? איך תשתלב במקום חדש? כדי לשמור על תחושת שליטה, היא החליטה לקחת קורס אינטנסיבי בפורטוגזית ולהתייעץ עם מומחים שיעזרו להם לצלוח את המעבר בצורה הטובה ביותר.
במקום להתמקד בפחדים, היא שאלה את עצמה: מה אני הולכת לקבל מהמעבר הזה? איך אני הולכת להתפתח?
כיום, החיים בפורטו מרגישים הרבה יותר רגועים. סדר היום המשפחתי השתנה – הלימודים מתחילים מאוחר יותר, הערבים רגועים יותר, והיא מרגישה שעברה ניקוי אנרגטי. גם תרבות העבודה בפורטוגל השפיעה עליה – היא רואה איך העובדים המקומיים באמת מתנתקים בהפסקות, אוכלים צהריים כמו שצריך ולא מול המחשב.
יחד, היא ואיתי מנהלים חברת נדל"ן שמלווה משקיעים בפורטו, והם מצליחים לשלב בין עבודה לחיים מאוזנים – משהו שהיא חיפשה כל הזמן, אבל רק בפורטוגל באמת מצאה.** במהלך הפרק חווינו מעט בעיות טכניות שעלולות להפריע קצת לרצף הדברים, עמכם הסליחה. 

פרק 19 - מסע הרילוקיישן של יעל מפציר בוצר – מישראל ללוס אנג׳לס, דרך דאלאס, קונקשן ברחובות ועד השלווה בברצלונה

יעל מפציר הייתה שחקנית בישראל, בוגרת ניסן נתיב, כשיום אחד בגיל 32 החליטה לצאת להרפתקה מעבר לים.מה שהחל כקורס בן שלושה חודשים בשיטת צ'אבק בלוס אנג'לס, התפתח למסע חיים שלם. כבר עם הנחיתה בארצות הברית, יעל ובעלה אסף הבינו שמצאו את מקומם.
ההתחלה לא הייתה קלה. יעל ובעלה השאירו מאחור את האגו, ועבדו במגוון עבודות, כולל בעגלות בקניונים, אך תוך זמן קצר מצאו את דרכם. יעל השתלבה כשחקנית בתיאטרון ישראלי בלוס אנג'לס, ואסף הצליח להתפתח בתחום הסאונד. הם הקימו משפחה, נולדו להם שני ילדים, והחיים נראו אידיאליים – עד שהגיעה הקורונה ושינתה הכול.
המשבר הבריאותי גרם להם לחשוב מחדש על העתיד. לאחר התלבטות קצרה ומעבר מאתגר, מצאו את עצמם בדאלאס, טקסס, שם התנסו בעולם הנדל"ן, יעל החלה לעבוד בתחום המשכנתאות בזום, אבל הגעגועים לארץ ישראל ולתחושת הבית היו חזקים מתמיד. אחרי שמונה שנים של חיים בארצות הברית, הם החליטו לחזור ארצה ולהתמודד עם המציאות הישראלית החדשה.
החזרה לישראל לא הייתה פשוטה – מעבר מבית קרקע מפנק אי שם בטקסס הרחוקה לטובת דירה בבניין רב קומות ברחובות, התמודדות עם יוקר המחייה, ורמת הלחץ הגבוהה, גרמו להם לחשב מסלול מחדש לאחר חצי שנה בלבד. הם יצאו למסעות חיפוש נוספים – לאוסטין, אמסטרדם, ובסופו של דבר, בעקבות המלצה של חברים, לספרד.
אחרי ביקורים והתלבטויות, הם מצאו את המקום האידיאלי: שכונת קסטלדהפלס בברצלונה – שכונה על הים, קרובה לשדה התעופה, ועם בית ספר בינלאומי לילדים. היום הם חיים בשלווה, נהנים מהים ומתחושת השייכות שהשיגו לאחר מסע חיפוש ארוך ומרתק

פרק 18 - ליהנות מהחיים בספרד, לנהל עסק בישראל – כך בנה אריאל בהצלחה גשר בין שני עולמות

בשנת 2019, כשהחיים נראו טוב אך לא מספיק טוב, התחילו אריאל ומגי לחשוב: “זה לא יכול להיות כל מה שיש”. אריאל, שהיה עמוס בעבודה אינטנסיבית ככירורג אורולוגי ומתמחה בתחום הרפואה הקומסטית, ומגי, שהייתה מורה לאנגלית, הרגישו שהגיע הזמן לקחת פאוזה בחיים. עם שני ילדים קטנים (4 ו-2), החליטו לצאת לטיול ארוך עם כרטיס בכיוון אחד והתחילו את המסע בדרום אמריקה.
בדצמבר 2019 נחתו בארגנטינה, שהיתה מוכרת להם – אריאל למד שם באוניברסיטה, ומגי, שנולדה וגדלה שם עד גיל 23.
הם טיילו בין ארגנטינה לאורוגוואי, אך כשהקורונה החלה להתפשט והמצב התדרדר, הם נאלצו לשנות כיוון והחלו לשוחח עם השגרירות הישראלית. ההחלטה לשוב לארץ הגיעה מהר, במיוחד כאשר מגי הודיעה שהיא בהריון.
עם החזרה לישראל, אריאל החליט לממש את החלום העסקי שלו בתחום השתלות השיער והקים את המרפאה שלו – עסק שהתפתח במהירות, ובאופן טבעי דחק את החלום לחיות ולחוות את העולם. במשך השנים, כשהוא טייל לכנסים מקצועיים ברחבי העולם, הוא עדיין המשיך להפליג במחשבות ולחפש מקום טוב עבורו ועבור משפחתו לחיות בו ואז הגיע למסקנה: אירופה היא המקום עבורנו.
בשנת 2023, בעיצומה של מהפכה משפטית בישראל, התחילו להידלג המחשבות מחדש – העובדה ששניהם דוברי ספרדית ברמת שפת אם הובילה אותם באופן טבעי לספרד.
במקור חשבו על מדריד – בזכות אהבתו של אריאל לריאל מדריד – אך מגי לא התחברה, והציעה לבדוק את ברצלונה. לאחר מחקרים, שיחות עם בתי ספר ומשפחות, וביקור מקרי בסנט קוגט, הם החליטו: זו הבית החדש שלנו.
המעבר התבצע באוגוסט 2023, אך לא הכל השתנה לחלוטין – אריאל עדיין צריך לנהל את העסק הצומח בישראל, ולכן פעם בחודש הוא טס לשבוע עד 10 ימים כדי לנהל את המרפאה.
אך כשהוא בספרד, הוא מוצא את החופש ואיכות החיים שחיפש – זמן איכות עם המשפחה, טיולים וחוויות שצוברות משמעות חדשה לחיים.
אריאל למעשה הצליח למצוא את האיזון בין שני העולמות, בין המחויבות לעסק שעדיין חי וקיים בישראל לבין החיים שמלאים בחוויות ומשפחה, וזה בדיוק מה שהוא חיפש.
 

פרק 17 - מנווה צדק בתל אביב להקמה של חווה אקולוגית ובית מבוץ בפנמה - המסע המטורף של נורית ויובל

 
נורית, יחד עם בעלה והילדים, עזבו את קצב החיים של תל אביב – נווה צדק, המקום שבו היא ניהלה בהצלחה עסק של סיורי אוכל בשוק הכרמל ויובל היה הדול הראשון בארץ שמלווה זוגות לפני ואחרי לידה – והתחילו להרגיש את קריאת הלב לשינוי. 
כשהקורונה שינתה את הכל והעסקים קיבלו מכה, הם לקחו את הקמפר-ואן, טיילו בארץ, ובמפגש מקרי עם משפחה ישראלית שחיה בפנמה, החל הזרע לרילוקיישן. 
בתוך 3 שבועות בלבד, הם מכרו את כל תכולת הבית, ארזו 7 מזוודות וטסו בפעם הראשונה לפנמה סיטי.
מסע של 40 שעות, נסיעה בוואן שלקח אותם במשך 6 שעות מכפר בלתי נודע, והגיעו – בלילה, בשעה 1 – לבית משפחה שאותה הכירו רק לפני פחות מחודש. 
אך כבר בבוקר, תוך סיור קצר, גילו כפר קטן, חצי שעה מאותו האיזור והרגישו: זהו המקום שבו רוצים לבנות את הבית שלהם.
הכפר נמצא בקרבת פלאיה ונאו, עיירה שהוקמה על ידי קבוצת ישראלים שאהבו את גלישת החופים והפכו את רצועת החוף למושבה ישראלית – הם מצאו שטח אדמה שמתאים לתקציבם. אך כשהבנק בישראל עצר להם את האפשרות למשוך כספים עקב בירוקרטיה, הם לא נכנעו. הקימו פרויקט מימון המונים, דרך Giveback Headstart, גייסו 200,000 ש"ח והפכו את החלום למציאות.
 
המסע נמשך – לאחר שרכשו את הקרקע, הם חפרו באר ומצאו מים מתוקים וצלולים, קנו אוטובוס בית ספר ישן והפכו אותו לבית מגורים, ועד היום הם גרים בו, כזוג עם 3 ילדים. הם למדו בקורס אונליין על גידול ירקות, וחווה חקלאית והחלו לגדל עגבניות, מלפפונים, חסה ועוד, ואף חוו את אחד הרגעים הייחודיים: לידה ביתית של הילד השלישי שלהם.
אך הסיפור לא נגמר שם – לאחר הלידה, הם החלו לבנות את ביתם הקבוע מחומרים טבעיים. 
הם גילו את מסורת הבנייה המבוצעת מבוץ, מסורת עתיקה במרכז אמריקה, שלצידה מנהג ובו כל יום ראשון כל תושבי הכפר מתאספים, עוזרים לבנות את הבית, חוגגים, אוכלים ושותים ובעיקר מביאים שמחה ואהבה לבניית הבית. כך, באמצעות ידיים משותפות, הם החזירו לחיים מסורת שנעלמה במשך 50 שנה, והפכו את תהליך הבנייה לחגיגה של קהילה ואחדות.
 
ממליצים לכם בחום לעקוב אחרי המסע של נורית ויובל באינסטגרם - https://www.instagram.com/nuritgopanama

פרק 16 - מולדת בלב - להיות ישראלי ברילוקיישן בתקופת מלחמה

כשבישראל מתחוללת מלחמה, ההרגשה אצלנו, ישראלים החיים במעבר, היא מורכבת ושנויה במחלוקת. מצד אחד – כל כך אינדיבידואלית, אך מצד שני כל כך מבלבלת. התקשורת בישראל נוטה להגזים בתמונת המצב, וזה מעורר פחד עמוק מאנטישמיות, תחושה שמלווית אותנו בכל רגע.
אבל יחד עם הפחד, עולה גם הרצון לקחת חלק – לתרום ליוזמת ההסברה, להעביר את הסיפור האמיתי ולהראות את המשפחה הלאומית גם למי שנמצא רחוק מהארץ. בשיחה על הפרק, העלינו מחשבות על חזרה לארץ, וזכרנו משפחה אחת שחזרה מתוך תחושת ציונות, כשהלב פשוט לא יכול להתעלם מהקריאה למולדת.
גם בתחום העסקי – במיוחד בעסקים שמבוססים על ישראלים – ניכרת השפעה ברורה. האווירה המשתנה גורמת לשינויים בהתנהגות, בנהלי עבודה ובתקשורת עם שותפים ולקוחות. איך משלבים בין הייחודיות האישית לבין המציאות הלא פשוטה שמגיעה עם מלחמה בישראל? זהו אתגר שמצריך גמישות, פתיחות ויכולת לעבד רגשות מעורבים.
בפרק הזה אנחנו בוחנים את כל הפנים של העניין – מהתחושות האישיות ועד להשפעות על העסק, ומהמחשבות על תרומה והסברה ועד לשאלה האם כדאי לשקול חזרה למולדת. הצטרפו לשיחה המאתגרת והאמתית הזו.

פרק 15 - כתבת העיתונות בישראל שהפכה למומחית רילוקיישן בהולנד: המסע של מורן זליקוביץ

מורן זליקוביץ, לשעבר כתבת ב-ynet ומועמדת לערוץ 2, החליטה לקחת הפסקה מהמרוץ המקצועי ולצאת למסע עולמי. טיול אחד בלונדון שינה את חייה לחלוטין, כשהפסידה טיסה לישראל והחליטה לטוס לאמסטרדם במקום. בעיר החדשה היא הכירה בחור הולנדי דרך Couch Surfing, ומערכת היחסים ביניהם הובילה למעבר משותף לברלין בעקבות הזדמנות עבודה מרתקת.
במהלך חייהם בברלין, מורן ילדה את בנה הראשון, אך לאחר שלוש שנים בעיר, החליטו לעבור להולנד. שם למדה על תחום הנדל"ן, השלימה תואר שני בתקשורת וניהלה נכסים ב-Airbnb. כאשר מערכת היחסים עם בן זוגה הסתיימה, מצאה את עצמה לבד עם בנה במדינה זרה, אך בחרה להישאר כדי להבטיח לו יציבות ואבא נוכח.
מורן נאלצה להמציא את עצמה מחדש כשהתקשתה למצוא עבודה בעיתונאות, והחלה לנהל קבוצת פייסבוק גדולה של ישראלים בהולנד. מתוך ההיכרות עם צרכי המהגרים, הקימה חברת ליווי שעוזרת לישראלים במעבר להולנד, תוך מתן מענה בתחומים כמו דיור, בירוקרטיה ומסגרות חינוך.
סיפורה של מורן הוא מסע יוצא דופן על התמודדות עם אתגרים, יצירת הזדמנויות חדשות ובנייה של חיים מלאי משמעות במדינה זרה.

פרק 14 - מהתוכנית לתאילנד למציאות בקפריסין: איך בנו עדי וניב מיכובר חיים חדשים על האי הים תיכוני

עדי וניב מיכובר תמיד חלמו לחיות לטרוף את העולם הגדול. עדי, שבגיל 24 התאהבה באורח החיים הבינלאומי בברזיל, הייתה די נעולה על הרעיון וכבר בדייטים הראשונים עם ניב בישרה לו שיום אחד יעשו רילוקיישן. בזמן שעדי ניהלה קליניקה משגשגת בישראל, ניב החל לבנות עסק דיגיטלי סביב אמזון, כדי להכין את הקרקע לעזיבה עתידית.
התוכנית המקורית הייתה תאילנד: עדי אפילו טסה לשם, רשמה את בנם לבית ספר. אבל אז פרצה מגפת הקורונה וסגרה את הדלת. בני הזוג נאלצו לשחרר את החלום – עד שיום אחד נחשפו לתוכנית טלוויזיה על קפריסין, נכנסו לפורום מתאים ובתוך חמישה חודשים, עברו לאי הים-תיכוני.
קפריסין קרצה להם בגלל אורח החיים הפשוט והקרבה לישראל, אבל המעבר לא היה חלק. בנם הקטן התקשה לעבור מהגן לכיתה א’ באנגלית, וניב גילה שלא הכל פשוט כמו שחשב. השנים הראשונות בלימסול הביאו איתן שקט מבודד – וגם משבר עסקי, משפחתי וזוגי. הם התגברו על המשבר ביחד, עברו לפאפוס ומצאו בה קהילה פתוחה וזורמת יותר, מתאימה בדיוק לאנרגיה שלהם.
כיום עדי וניב מביטים לאחור בהכרת תודה על המשברים שליוו אותם, מבינים שדווקא מהמקומות הקשים צומחים לצעדים הבאים. הפרק הזה של חייהם בקפריסין סיפק להם הזדמנות להצמיח את העסק ולחזק את המשפחה, וכל זה באווירה רגועה ושמשית שמזכירה להם כמה טוב לצאת מאזור הנוחות.

פרק 13 - לא רק השפה שונה: איך מזהים ומתמודדים עם הבדלי תרבות ברילוקיישן?

בפרק הזה אנחנו צוללים לעומק סוגיה שמלווה כמעט כל תהליך של רילוקיישן: הבדלי תרבויות. נפתח עם סיפור אישי על רגע של בלבול תרבותי, ונמשיך בהסבר על מה בעצם כוללים ההבדלים הללו – שפה, גינונים, הומור ויחסי עבודה.נלמד כיצד נורמות חברתיות, תרבות אוכל ושעות עבודה שונות עשויות לגרום להפתעות, וגם נדבר על דרכים להתכונן אליהן מראש. בחלק האחרון, נשים דגש על התא המשפחתי והילדים: איך שומרים על תחושת שייכות וזהות מול תרבות זרה, ואיך מגיבים כשקורים רגעים מביכים של חוסר הבנה.זהו פרק שייתן לכם כלים מעשיים לפתח רגישות תרבותית, להסתגל למדינת היעד ביתר קלות – וגם ליהנות מהמפגש עם עולם חדש ושונה.

פרק 12 - צלילים, חופים והתחדשות: המהלך הנועז של אלעד אלון אל קוסטה דל סול

אלעד אלון למד והתאהב במוזיקה כבר בגיל צעיר, התמקצע בתחום ולאחר כמה שנים הקים והפיק את להקת "מרסדס בנד". במקביל החל להקים חברה ליצירת פסקולים לטלוויזיה ולמשחקים, אך לא הסתפק רק בתווים ובבמות: למד כלכלה ופיננסים, והשקיע בשוק ההון ובנדל"ן.
תמיד חלם לחיות במדינה שטופת שמש ולאחר מספר גישושים בחו"ל, התחיל לבדוק אפשרויות בספרד.הוא ביקר בערים שונות, סייר בברצלונה ובמדריד, נסע לאיביזה – ומשם דרכו הובילה אותו לקוסטה דל סול. הנופים, האקלים, החופים הנפלאים והאווירה הפשוטה והרגועה משכו אותו מיד.
במשך שלוש שנים הוא חקר את שוק הנדל"ן הספרדי – נסע לספרד בתדירות גבוהה, בדק נכסים, למד את השוק והביא את משפחתו לכמה ביקורים כדי ליצור תחושת שייכות מוקדמת. ואז, בינואר 2019, החליטו לעשות את הצעד הגדול: כרטיס טיסה בכיוון אחד, תיק גב, מזוודה וטרולי לכל אחד, פרידה מדברים שהצטברו ולא באמת נחוצים, ושמירה על המעבר בסוד עד לרגע האחרון.
כשהגיעו, הבנות היו בנות 12, 10 ו-5, והוא רצה שישתלבו היטב בחברה ובשפה: תחילה בבית ספר ציבורי כדי ללמוד ספרדית בצורה הטובה ביותר, ורק לאחר שנתיים עברו לבית ספר פרטי. כשנה וחצי לאחר המעבר, סגר את עסק המוזיקה בישראל והתמקד כולו בנדל"ן בקוסטה דל סול, מלווה משקיעים מכל העולם. במקביל, הוא ממשיך להופיע מדי פעם עם להקה, וגם רץ חצאי מרתון ברחבי ספרד בכל הזדמנות.
זהו סיפור על נחישות, חזון ויכולת לגבש חלום בין הצלילים של המוזיקה לבנייה של עתיד חדש תחת השמש הספרדית.